ההמלצה פשוטה: נסו לשלב בתפריט השבועי לפחות 30 מקורות צמחיים שונים. וזה לא רק פירות וירקות. גם דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, זרעים, עשבי תיבול ותבלינים נספרים.

למה דווקא 30 סוגי צמחים בשבוע?

המספר 30 מבוסס על מחקרים רחבי־היקף, שהראו כי גיוון תזונתי תורם ישירות לבריאות המיקרוביום – קהילת החיידקים שחיה במעי שלנו. אנשים שהקפידו על 30 סוגי צמחים בשבוע נמצאו בעלי מיקרוביום מגוון ועשיר יותר, מה שהוביל לעיכול יציב יותר, חיזוק מערכת החיסון והפחתת סיכון למחלות כרוניות כמו סוכרת ומחלות לב.

מיקרוביום מאוזן – הקשר הישיר לאיכות הירקות שאנחנו אוכלים

לכל אדם יש מיקרוביום ייחודי, כמעט כמו טביעת אצבע. לכן אין תפריט אחד שמתאים לכולם. אבל כאשר משלבים עשרות סוגי צמחים שונים, אנחנו מזינים קשת רחבה של חיידקים טובים, כך שכל אחד מהם מוצא את המזון שמתאים לו.

מיקרוביום מאוזן תלוי לא רק בגיוון, אלא גם באיכות הירקות ובשמירה על טריותם, מה שמאפשר לחיידקים הטובים לשגשג ולתרום לבריאות הגוף והנפש.

מעבר מספירת קלוריות לספירת מגוון

בעבר רוב האנשים חשבו על תזונה בעיקר דרך מספר הקלוריות: כמה אכלתי וכמה שרפתי. אבל היום יודעים שהקלוריות מספרות רק חלק קטן מהסיפור. הן אומנם מודדות אנרגיה, אבל לא מסבירות כלום על איכות המזון, האם הוא עשיר בסיבים, ויטמינים, מינרלים או חומרים טבעיים שמזינים את חיידקי המעיים שלנו.

כאן נכנסת הגישה החדשה: במקום להתמקד בכמות, שמים דגש על מגוון. הרעיון פשוט: כמה סוגים שונים של מזונות מהצומח הצלחת לשלב במהלך השבוע. ככל שהמגוון רחב יותר, כך הגוף מקבל יותר חומרים מזינים, והמיקרוביום במעיים הופך מאוזן וחזק יותר.

תזונה מגוונת לשיפור העיכול ולחיזוק הגוף

ככל שנכניס לצלחת יותר מקורות צמחיים שונים, כך נרוויח שכבות נוספות של בריאות. זה לא רק "עוד ירק" או "עוד פרי", אלא מערכת שלמה שנבנית צעד אחר צעד.

מערכת עיכול מאוזנת – מחקרים מראים שתזונה מגוונת לשיפור העיכול היא הדרך הטבעית ביותר לאזן את הגוף. כאשר אנחנו אוכלים סיבים תזונתיים טבעיים בירקות שונים, הם פועלים בדרכים מגוונות במעי. חלקם מתפרקים במהירות ומספקים מזון מיידי לחיידקים, אחרים מתפרקים לאט ותומכים בפעילות יציבה לאורך זמן. השילוב הזה יוצר עיכול חלק יותר, מפחית עצירויות ומאפשר ספיגה יעילה של ויטמינים ומינרלים.

חיזוק מערכת החיסון – המיקרוביום במעיים הוא קו ההגנה הראשון של הגוף. כשיש בו מגוון רחב של חיידקים "טובים", הם מתחרים בחיידקים מזיקים, מונעים את התפשטותם ומאותתים למערכת החיסון איך להגיב בצורה מאוזנת. כך הסיכוי לדלקות חוזרות או זיהומים פוחת באופן טבעי.

שמירה על משקל יציב – לא מדובר בקסם אלא בפיזיולוגיה פשוטה. מזון עשיר ומגוון בסיבים גורם לשחרור הדרגתי של סוכר לדם, מונע קפיצות חדות של אינסולין ומקטין את תחושת הרעב המהיר. התוצאה היא תחושת שובע יציבה לאורך זמן, שמקלה על שמירה על משקל בריא בלי ספירת קלוריות מתישה.

שיפור מצב הרוח – יותר ויותר מחקרים מראים את הקשר בין בריאות המעי לבין בריאות הנפש. חיידקי המעיים משתתפים בייצור חומרים כימיים כמו סרוטונין ודופמין, שמשפיעים על מצב הרוח, תחושת הרגיעה ואפילו איכות השינה. לכן, תפריט עשיר בצמחים מגוונים יכול לתרום לא רק לגוף אלא גם לנפש.

גיוון תזונתי והזדקנות בריאה

ההשפעה של 30 סוגי צמחים בשבוע לא מסתיימת בהווה. מחקרים מראים כי אנשים שמקפידים על גיוון תזונתי נהנים מתפקוד קוגניטיבי טוב יותר, פחות דלקות ושמירה על מסת שריר בגיל מבוגר. במילים אחרות, הגיוון שאנחנו בוחרים היום משפיע על איכות החיים גם בעשורים הבאים.

מה קורה כשאוכלים מזון מעובד?

כדי להבין את הערך של גיוון תזונתי, חשוב להביט גם על הצד השני של המשוואה – המזון האולטרה־מעובד. מזונות כאלה (כמו חטיפים תעשייתיים, משקאות ממותקים ומאפים ארוזים) מתוכננים להיות טעימים, זולים ועמידים לאורך זמן, אבל הם כמעט תמיד דלים בסיבים, בוויטמינים ובחומרים צמחיים פעילים. במקום זאת, הם עתירים בסוכרים פשוטים, שומנים מזוקקים ותוספים כימיים.

הבעיה היא לא רק מה שחסר בהם, אלא גם מה שהם עושים בפועל: מיקרוביום המעי נבנה על גיוון של "מזון אמיתי". כשאנחנו מרבים באוכל תעשייתי אחיד, אנחנו בעצם מאכילים שוב ושוב את אותן קבוצות חיידקים מצומצמות, בזמן שקבוצות אחרות, אלה שאחראיות לחיזוק החיסון, להפחתת דלקת ולשמירה על איזון נפשי,נחלשות ונעלמות. התוצאה היא ירידה במגוון החיידקים, מצב שנקשר בסיכון גבוה יותר להשמנה, סוכרת, בעיות עיכול ואפילו הפרעות במצב הרוח.

אז איך מגיעים ל־30 מזונות מהצומח בלי להסתבך?

הדבר הראשון שכדאי לדעת הוא שלא מדובר רק בפירות וירקות. מזונות מהצומח נמצאים סביבנו כמעט בכל מקום – דגנים מלאים כמו אורז, כוסמת ושיבולת שועל, קטניות כמו חומוס ועדשים, אגוזים וזרעים, עשבי תיבול, תבלינים ואפילו קקאו או קפה. ברגע שמבינים שהמגוון רחב בהרבה ממה שחושבים, המספר 30 נראה פתאום הרבה יותר נגיש.

החדשות הטובות הן שגם לא צריך לשנות את כל התפריט כדי להגיע לשם. לפעמים מספיק להוסיף עוד רכיב קטן לכל ארוחה: ירק נוסף בסלט, עשב תיבול טרי על התבשיל, חופן זרעים על היוגורט או שיבולת שועל בתוך שייק.

שמירה על טריות ירקות – איך עושים את זה בקלות?

אחסון ירקות במקרר אינו תמיד פשוט. אם אתם מחפשים פתרון לשמירת ירקות טריים, שקית הפלא היא בדיוק מה שאתם צריכים. זו שקית טריות למקרר, רב־פעמית וידידותית לסביבה, שמאריכה את חיי המדף ומסייעת בשימור איכותי לפירות וירקות.

היא מפחיתה בזבוז מזון, מהווה פתרון אקולוגי לאחסון מזון, ופותחה כאן בישראל כמוצר ישראלי לשמירה על טריות. השקית ניתנת לשטיפה ושימוש חוזר, כך שהיא חוסכת כסף וגם מפחיתה שימוש בשקיות חד־פעמיות.

לסיכום

תזונה מגוונת, מיקרוביום מאוזן ושקית פלא אחת ששומרת על טריות לאורך זמן.

30 סוגי צמחים בשבוע זה לא קסם אלא דרך קלה לזכור כמה חשוב הגיוון. כל פרי, ירק, דגן או תבלין מוסיפים עוד שכבה לבריאות שלנו. ביחד הם מחזקים את מערכת החיסון, משפרים את מצב הרוח ותומכים בגוף לאורך זמן.

לא צריך לחשוב על זה כעל משימה גדולה. מספיק להיות סקרנים, לנסות ירק חדש, להוסיף חופן זרעים או לשלב עוד צבע בצלחת. ככה המספר 30 מגיע כמעט מעצמו, והאוכל הופך להיות גם בריא יותר וגם הרבה יותר מעניין.

הפוסט למה כולם מדברים על ”30 צמחים בשבוע“ – ואיך זה קשור לבריאות שלכם? הופיע לראשונה ב-שקית הפלא של בני.

מה קורה כששוטפים ירקות ופירות לפני האחסון?

מחקרים בתחום החקלאות ותזונה מראים כי שטיפה מוקדמת של ירקות ופירות משנה את סביבת המיקרו על פני הקליפה: הלחות הגבוהה יוצרת קרקע נוחה יותר להתפתחות חיידקים ועובשים, ולעיתים גם פוגעת בשכבת הציפוי הטבעית שמגנה עליהם מפני התייבשות.

לצד זאת, מחקרים מראים שעל פני הקליפה של פירות וירקות קיימת קהילה טבעית של מיקרואורגניזמים 'ידידותיים', שחלקם אף פועלים כקו הגנה מפני פתוגנים מזיקים. שטיפה מוקדמת עלולה להסיר אותם ולשנות את האיזון הביולוגי הטבעי שעל פני הפרי או הירק – איזון שמסייע בעיכוב ריקבון ושמירה על הטריות.

מתי דווקא כן לשטוף מראש?

למרות שמחקרים מצביעים על כך שברוב המקרים עדיף להכניס פירות וירקות למקרר כשהם יבשים, ישנם גם יוצאים מן הכלל. במצבים מסוימים שטיפה מוקדמת דווקא מועילה ואף נדרשת. כדי להבין מתי כן ומתי לא, חשוב להתייחס לשני גורמים עיקריים: מקור התוצרת וסוג הפרי או הירק:

מקור התוצרת

תוצרת מבית אריזה (רשתות שיווק): לאחר הקטיף, רוב הירקות והפירות עוברים ניקוי, מיון וקירור ולעיתים גם טיפול בחומרים ידידותיים לסביבה שמונעים מחלות וריקבון. חומרים אלו שומרים על הטריות בזמן האחסון, ולכן ההמלצה היא לא לשטוף לפני הכנסת התוצרת למקרר, אלא רק לפני אכילה או בישול. שטיפה מוקדמת עלולה להסיר את שכבת ההגנה הזו ולקצר את חיי המדף.

תוצרת ישירה מהחקלאי או מהשוק: ירקות ופירות שמגיעים ללא שטיפה מוקדמת עשויים לשאת עליהם אדמה, אבק או שאריות אורגניות אחרות. כאן מומלץ לשטוף היטב כבר בהגעה הביתה, כדי למנוע מעבר מזהמים אל שאר המקרר. לאחר השטיפה חשוב מאוד לייבש לחלוטין לפני האחסון – שאריות לחות הן מצע נוח להתפתחות עובשים וריקבון.

סוג הצמח

ירקות עליים (חסה, תרד, פטרוזיליה, נענע): רצוי לא לשטוף מראש, משום שקשה מאוד לייבש אותם לחלוטין והרטיבות נלכדת בין העלים. כן ניתן לקצוץ את קצות הגבעולים אם שאריות אדמה מפריעה לכם.

פירות עדינים שסופחים לחות (תותים, אוכמניות, ענבים): מומלץ לשטוף סמוך לאכילה בלבד. מחקרים הראו כי בקליפות דקות מאוד, כמו של תותים, קיימים מיקרו־סדקים ונקבוביות זעירות שדרכן מים חודרים פנימה גם לאחר ייבוש חיצוני יסודי. תהליך זה מזרז את התפתחות הריקבון ופוגע במרקם ובטריות, ולכן עדיף לדחות את השטיפה לרגע האחרון.

פירות וירקות בעלי קליפה קשה (מלפפונים, פלפלים, תפוחים, גזרים): ניתן לשטוף מראש בתנאי שמייבשים היטב, אך גם כאן עדיף לשטוף קרוב יותר לצריכה.

פקעות ושורשים (בטטות, תפוחי אדמה, סלק): אפשר לשטוף מראש כל עוד מקפידים לייבש היטב ולאחסן במקום קריר ויבש.

פירות עם קליפה עבה (אבטיח, מלון, בננות): אין צורך לשטוף לפני האחסון, אך מומלץ לשטוף לפני החיתוך כדי למנוע העברת מזהמים מהקליפה לחלק הפנימי.

איך כדאי לשטוף פירות וירקות?

כאשר כן שוטפים ירקות או פירות, בין אם לפני האחסון ובין אם לפני האכילה, חשוב לעשות זאת נכון. מים זורמים בלבד מספיקים להסרת רוב שאריות הלכלוך והמזהמים, ואין צורך בסבון או חומרי ניקוי שעלולים להשאיר שאריות מזיקות. לשטיפה יסודית יותר, ניתן להשרות למספר דקות בקערה עם מים נקיים, ולפירות עדינים כמו ענבים או תותים כדאי להעדיף שטיפה עדינה במסננת.

ייבוש הוא שלב חובה: מגבת מטבח נקייה או נייר סופג יסייעו להסרת הלחות, ובמקרה של עלים, ניתן להשתמש בסחטת חסה ביתית כדי למנוע הצטברות טיפות מים בין השכבות. ככל שהפרי או הירק נכנסים למקרר יבשים יותר, כך חיי המדף שלהם יתארכו.

נוחות ונגישות – שיקול חשוב לא פחות

לצד שיקולי טריות ומחקר, חשוב לזכור את שיקול הנוחות: ברוב הבתים אנחנו רוצים שהפירות יהיו זמינים לאכילה מיידית מהמקרר – בלי התעסקות נוספת. זה נכון במיוחד כשיש ילדים בבית, אך רלוונטי גם למבוגרים שרוצים לשלוף פרי קר וטרי בדרך אגב. במקרה הזה, לעיתים עדיף לשטוף פירות מראש, גם אם זה עשוי לקצר במעט את חיי המדף, משום שהנגישות מגדילה את הסיכוי שהם באמת יאכלו.

לעומת זאת, ירקות נצרכים לרוב כחלק מסלט או תבשיל, ולכן פחות קריטי שיחכו שטופים במקרר, ועדיף לשמור אותם יבשים עד לרגע ההכנה.

איך לשמור על פירות וירקות במקרר?

בדרך כלל אנחנו מאחסנים ירקות ופירות בשקיות סופר אטומות או בקופסאות פלסטיק, אך פתרונות כאלה דווקא מקצרים את חיי המדף – עודף לחות מצטבר, הירקות מתרככים והטעם נפגע. אנחנו רוצים להציע פתרון פשוט ויעיל יותר: שקית הפלא – שקית רב־פעמית לשמירת מזון, שמבוססת על טכנולוגיה ייחודית של לחות ואוויר מתואמים. בזכות החומר הנושם שממנו היא עשויה, היא מאזנת בין שמירה על לחות אידיאלית לבין מניעת רטיבות עודפת, מה שמפחית ריקבון מוקדם ותורם לשימור הערכים התזונתיים. כך הירקות, הפירות והעלים הירוקים נשארים טריים לאורך זמן – פתרון אקולוגי, ישראלי, שמסייע גם להפחתת בזבוז מזון.

עדיין לא בטוחים אם לשטוף לפני האחסון?

במצב של חוסר ודאות, עדיף להשאיר את הפירות והירקות יבשים. מחקרים בתחום תזונת האדם ואחסון תוצרת טרייה מראים כי הלחות שנשארת לאחר שטיפה יוצרת תנאים נוחים יותר להתפתחות חיידקים ועובשים. לכן, במרבית המקרים שמירה על תוצרת יבשה עד לרגע השימוש מגדילה את הסיכוי לשמר טריות, ערכים תזונתיים וטעם, ורק כאשר קיימת סיבה ברורה לשטיפה מוקדמת (כמו לכלוך בוצי או שאריות חומרי הדברה), מומלץ לשטוף ולייבש היטב.

הפוסט לשטוף או לא? איך לשמור נכון פירות וירקות במקרר הופיע לראשונה ב-שקית הפלא של בני.

למה הטריות כל כך חשובה?

כשאנחנו אוכלים ירקות ופירות טריים, אנחנו נהנים לא רק מטעם טוב יותר, אלא גם מתכולה תזונתית גבוהה יותר. מחקרים מראים, למשל, שעגבנייה עלולה לאבד עד 90% מוויטמין C לאחר 21 יום בקירור – נתון שממחיש עד כמה אחסון נכון קריטי לשימור הערכים.

נוגדי חמצון כמו אלו שנמצאים בעלים ירוקים או בשום נשמרים ברמה מיטבית כשהתוצרת נאכלת בסמוך לקטיף, אך ניתן להאט את תהליך האובדן באמצעות אחסון נכון במקרר. כך אפשר גם ליהנות מערכים תזונתיים גבוהים יותר וגם להפחית בזבוז מזון.

ירקות ועשבים כתרופות של פעם

עוד הרבה לפני שהרפואה המודרנית פענחה את המרכיבים הפעילים, אנשים ידעו שצמחי התיבול והירקות הם חלק מארגז הכלים הבריאותי. שום להצטננות, חליטת נענע להרגעת כאבי בטן או מרק עם הרבה פטרוזיליה לניקוי וחיזוק מערכת החיסון – אלה לא רק סיפורים, אלא בסיס לרפואה טבעית שנשמרה מדור לדור.

עם השנים המסורות האלו התפתחו לשפה שלמה שחילקה את המזונות ל"חמים" או "קרים", בהתאם לאופן שבו הוא משפיע על הגוף ועל האנרגיה שלנו. "חם" לא מתאר טמפרטורה אלא פעולה פנימית, מזון שמעורר, ממריץ ומחזק. בעוד ש"קר" מתאר מזון שמקרר, מרגיע ומאזן.

תרופות חמות וקרות

מזונות “חמים” נחשבים כאלה שממריצים, מחזקים ומניעים את מחזור הדם. הם מועילים במיוחד בחורף או כשיש צורך בהגברת החיוניות. תרומתם של שום וג’ינג’ר למערכת החיסון ידועה היטב גם במסורת וגם במחקר המודרני, והם נחשבים לדוגמאות מובהקות למזונות מחממים. את ה"חום" שלהם אפשר ממש להרגיש: למשל, כשאוכלים חתיכת ג’ינג’ר טרי, החריפות שמפיצה חום בפה ובגרון ממחישה היטב מדוע הוא נחשב מזון מחמם.

מבחינה פיזיולוגית, מזונות מחממים גורמים להרחבת כלי הדם, להגברת זרימת הדם ואף להזעה. אלו תהליכים שמסייעים להביא תאי חיסון במהירות לאזורים מודלקים ולסלק פסולת מטבולית דרך העור. לכן הם נתפסים כמי שמחזקים את הגוף, ממריצים את החיוניות ומסייעים במאבק בזיהומים.

לעומתם, המזונות ה“קרים” מרגיעים, מקררים ומאזנים. הם מתאימים במיוחד לקיץ או למצבים של עודף חום פנימי. למשל חום גבוה, דלקות או תחושת עומס. גם כאן ההרגשה ברורה: עלה נענע מרגיש מיד קריר בפה ומשרה תחושת רעננות, ולכן הוא מסווג כתרופה מקררת.

מבחינה פיזיולוגית, מזונות מקררים תורמים להורדת חום הגוף באמצעות השפעה על מערכת העצבים האוטונומית, עידוד הזעה עדינה שמקררת את העור, והפחתת תגובות דלקתיות בגוף. בנוסף, רבים מהם פועלים כמשתנים טבעיים, כלומר, מסייעים בפינוי עודפי נוזלים ורעלים דרך הכליות – מה שמפחית תחושת עומס ומשרה תחושת ניקוי ורוגע. השפעתם הכוללת היא לאזן, לקרר ולהחזיר את הגוף לשיווי משקל.

תרופות חמות

שום – השום נחשב לאחד הצמחים הרפואיים המרכזיים ברפואה העממית של המזרח התיכון, יוון העתיקה ואירופה. השתמשו בו לחיטוי ולמניעת מחלות זיהומיות. מחקרים מודרניים מצאו כי שום מכיל אליצין, חומר פעיל בעל השפעה נוגדת חיידקים ונגיפים, שמסייע בחיזוק מערכת החיסון.

ג’ינג’ר – מקורו בהודו ובדרום־מזרח אסיה, והוא אחד הצמחים המחממים ביותר. התחושה החריפה שמורגשת מייד בפה ממריצה את הדם ומחזקת את מערכת החיסון. ברפואה ההודית (איורוודה) ובסינית השתמשו בו לבחילות, לצינון ולחיזוק האנרגיה הפנימית. גם כיום מחקרים קליניים מאשרים כי ג’ינג’ר יעיל בהפחתת בחילות ובהשפעה מיטיבה על מערכת העיכול.

פלפל חריף – הגיע מדרום אמריקה, אך הפך לחלק מהמטבח והרפואה העממית בישראל ובמרוקו. החריפות נחשבה ליכולת "לפתוח דרכי נשימה" ולגרום להזעה שמחממת את הגוף. הקפסאיצין שבו גם ממריץ את חילוף החומרים ותומך במערכת החיסון.

בצל – ירק בסיסי שברפואת הצמחים נחשב מחמם ומחטא. סירופ בצל ודבש היה תרופה נפוצה לשיעול ולהצטננות. הבצל מכיל רכיבים אנטי־בקטריאליים טבעיים, ולכן שימש גם כמגן במצבי מגפות.

קינמון – תבלין שמקורו בסרי לנקה, ובמסורות רפואיות עתיקות נחשב מחמם דם ותומך באנרגיה. השתמשו בו לעידוד זרימת דם, להמרצת הגוף ולשמירה על איזון רמות הסוכר. גם היום הוא מוכר כצמח בעל פעילות נוגדת דלקת ונוגדת חמצון.

תרופות קרות

נענע – צמח שמקורו במזרח התיכון, משרה תחושה קרירה בפה כבר מהלעיסה הראשונה. נחשב מקרר, מקל על מערכת העיכול ומרגיע. חליטות נענע היו ועדיין פופולריות להקלה על בטן נפוחה וכאבים קלים. מחקרים עדכניים מאשרים זאת והראו ששמן נענע יכול להקל על תסמיני מערכת העיכול, כולל נפיחות וגזים.

פטרוזיליה – עשב תיבול ים־תיכוני מוכר, שברפואה העממית שימש כצמח מקרר ומנקה. השתמשו בו כמשתן טבעי, לניקוי הגוף מעודפי נוזלים ולתמיכה בכליות. מחקרים מודרניים מצאו כי לפטרוזיליה יש תרכובות נוגדות חמצון שיכולות לתרום להגנה מפני נזקי חמצון ולתמוך בפעילות הכליות.

כוסברה – מקורה במזרח התיכון ובהודו, ושימשה כצמח מצנן ומטהרת. ברפואה העממית השתמשו בה לסילוק רעלים ולעידוד עיכול קל. מחקרים עדכניים מראים כי לכוסברה השפעה נוגדת דלקת ויכולת לסייע בהפחתת רמות סוכר בדם, מה שמחזק את מעמדה כצמח תומך באיזון פנימי.

חסה – ירק נפוץ שזכה למעמד מיוחד כרפואה טבעית מקררת. נקשרה להרגעה ולעידוד שינה טובה, בעיקר בזכות תחושת הרעננות שהיא יוצרת בגוף.

שומר – צמח שמקורו באזור הים התיכון, וזרעיו שימשו להכנת חליטה מקררת לבעיות עיכול. הוא היה מוכר במיוחד כפתרון טבעי לגזים אצל תינוקות, והמשיך לשמש גם כמסייע בעיכול אצל מבוגרים. מחקרים עכשוויים תומכים בכך ומצאו ששמן אתרי המופק משומר יכול להקל על תסמיני תסמונת המעי הרגיז (IBS) ולתרום לתפקוד עיכול תקין.

חזרה אל המיינסטרים

היום גם רופאים מערביים וחוקרים באוניברסיטאות מובילות לא רק מתעניינים, אלא ממש בודקים במחקרים קליניים את מה שהמסורות ידעו במשך דורות. נמצא כי צמחים כמו שום, ג'ינג'ר ונענע, לצד רבים נוספים, משפיעים באופן ממשי על מערכות שונות בגוף, ובהן מערכת החיסון, מערכת העיכול והלב־כלי הדם.

מגמה זו אינה שולית: מדי שנה מתפרסמים מאות מחקרים מבוקרים שמחזקים את מקומה של הרפואה הצמחית, ובמקומות רבים בעולם היא כבר חלק מתפיסה אינטגרטיבית שמשלבת ידע עתיק עם כלים רפואיים מודרניים.

איך לשמור ירקות טריים בבית?

כדי ליהנות מהכוח הזה ביומיום, חשוב לזכור שמה שעושה את ההבדל הוא הטריות. ירקות ועשבי תיבול ממשיכים "לנשום" גם אחרי הקטיף. הם פולטים לחות דרך הקליפה או העלים, ובכך מאבדים בהדרגה מים, מרקם וערכים תזונתיים. אם לא מאחסנים נכון, התהליך הזה מואץ והם מתייבשים או נרקבים מהר יותר. אחסון נכון במקרר שומר על הלחות במידה המדויקת, מפחית איבוד נוזלים ומאריך את חיי המדף שלהם.

אז בהקשר הזה נרשה לעצמנו לדבר גם עלינו לרגע: כי בדיוק לשם כך פיתחנו את שקית הפלא. זוהי שקית רב־פעמית לשמירת מזון, שנועדה להאריך את חיי המדף של ירקות ועשבי תיבול במקרר. היא מאפשרת לאחסן ירקות בצורה נכונה, לשמור על הערכים התזונתיים, וגם לתרום להפחתת בזבוז מזון.

השקית הירוקה שלנו היא מוצר ישראלי לשמירה על טריות, והיא עוזרת לשמור את המטבח הביתי כ“בית מרקחת ירוק” קטן, שתמיד מוכן לחליטה מרגיעה, מרק מחזק או תבשיל ממריץ.

הפוסט טרי זה בריא: ירקות ועשבי תיבול לחיזוק מערכת החיסון הופיע לראשונה ב-שקית הפלא של בני.